סדק בקיר של דירה חדשה הוא אחד הדברים שהכי מפחידים רוכשי דירות, ובצדק. ההבדל בין סדק טיח תמים לסדק מבני הוא ההבדל בין מריחת פוגה לבין דוח של מהנדס, ובמקרים קשים בין דירה לבין מבנה מסוכן. במאמר הזה נעבור על מה בכלל נחשב ליקוי שלד, איך מבדילים בין סדק קוסמטי לסדק שמסמן בעיית יציבות, מה גורם לליקויים כאלה, מה עושים בפועל ברגע שמזהים משהו חשוד, וכמה עולה לפספס אותם.

זמן קריאה: 5 דקות

נקודות מפתח

  • סדק אלכסוני שיוצא מפינת פתח, סדק ברוחב מעל 1.5 מ"מ או סדק בעמוד ובקורה מחייבים בדיקה מקצועית.
  • רטיבות מתמדת עלולה להגיע לברזל הזיון, לגרום לקורוזיה ולפגוע בכושר הנשיאה של המבנה.
  • בדירה מקבלן הבדיקה נעשית לפני חתימה על קבלת החזקה, כי אחריה נטל ההוכחה עובר אליכם.
  • תיעוד נכון, תמונות עם תאריך ופנייה בכתב עם דוח מקצועי הם מה שהופך ממצאים לתיקונים.
תוכן עניינים

מה הם ליקויי שלד בנייה?

ליקויי שלד הם כשלים באלמנטים הנושאים של המבנה, כלומר היסודות, העמודים, הקורות והתקרות. זה לא כולל אריח שהתרופף או צבע שהתקלף, אלא דברים שנוגעים ליכולת של הבניין לשאת את עצמו. כשקורה נסדקת בגלל עומס שלא תוכנן, או כשברזל הזיון בתוך הבטון מתחיל להחליד ולהתנפח, המבנה כולו מתחיל לעבוד בצורה שאף מהנדס לא התכוון אליה. מחקר ממשלתי שמסווג ליקויי בנייה לפי הגורמים השורשיים שלהם מראה שחלק גדול מהליקויים נוצרים עוד בשלב הביצוע, אבל מתגלים רק שנים אחר כך, כשהנזק כבר התפשט.

הנקודה שכדאי להבין היא שהשלד לא סולח. רטיבות במרפסת אפשר לתקן פעמיים ולהמשיך הלאה. קורה שנשחקת בגלל קורוזיה ממשיכה להיחלש, כי הברזל בתוכה ממשיך להחליד כל חורף. לכן זיהוי מוקדם הוא לא עניין של פדנטיות אלא של כסף ובטיחות, וזה נכון גם בדירות חדשות מקבלן, שבהן קצב הבנייה לפעמים משאיר חותם.

איך מזהים סדקים מבניים וסימני אזהרה בבית חדש?

ההבדל בין סדק קוסמטי לסדק מבני נמדד בשלושה פרמטרים, כיוון, רוחב והתנהגות לאורך זמן. סדק טיח יורד בדרך כלל בכיוון אנכי או אקראי, רוחבו דק, והוא לא משתנה אחרי שנה. סדק שמעיד על בעיית שלד הוא אחר, אלכסוני, בזווית של בערך 45 מעלות, יוצא מפינות של חלונות ודלתות, או נמצא בעמוד ובקורה עצמם. המדריך הרשמי לרוכש דירה מקבלן של משרד הבינוי והשיכון מתייחס במפורש לסדקים ברוחב שמעל 1.5 מ"מ כבעיות שדורשות בדיקה.

הנה הסימנים שאנחנו, כבודקי בתים, לא מעבירים בשקט.

הסימן מה זה עשוי להעיד מה עושים
סדק אלכסוני מפינת פתח שקיעה לא אחידה של יסודות או תנועת קרקע בדיקת מהנדס תוך ימים, לא חודשים
סדק ברוחב מעל 1.5 מ"מ מאמץ שחורג מהתכנון תיעוד, מדידה ופנייה בכתב
סדק שחוצה את עובי הקיר תנועה מבנית אמיתית, לא גמר חוות דעת הנדסית
דלתות וחלונות שנתקעים פתאום המסגרות עיוותות בגלל תזוזה של הקיר בדיקה בשילוב סקירת שלד
סדק שחוזר אחרי מריחה סדק פעיל שממשיך לנוע ניטור ואבחון גורם שורש

סדק קוסמטי הוא דבר שקורה בכל בית חדש. בטון מתכווץ, טיח מתייבש, והבניין "יושב" קצת בשנה הראשונה. אבל כששלושה סימנים מהטבלה מופיעים יחד, במיוחד בדירה שקיבלתם מקבלן, זה כבר לא גמר אלא סימן שצריך מישהו שמבין בשלד שיסתכל על זה בעיניים מקצועיות.

למה סדק אלכסוני בקיר מדליק נורה אדומה?

כיוון הסדק הוא המידע הכי חשוב שיש לכם, והוא בחינם. כשקיר נשאב כלפי מטה בצד אחד, בגלל שהקרקע מתחתיו שקעה בצורה לא אחידה, חוזק הבניין מתנגד לתנועה ונסדק באלכסון. זו הסיבה שסדק אלכסוני יוצא כמעט תמיד מפינת פתח, כי הפינה היא הנקודה החלשה של הקיר והלחץ מתפרק שם קודם כל.

בבדיקה שערכנו בדירה בפרויקט חדש בצפון הארץ מצאנו שני סדקים אלכסוניים סימטריים, אחד בכל צד של אותו חלון בקיר חוץ. תבנית כזו אומרת שהקיר כולו עובד, ולא שיש בעיה מקומית בטיח. הקבלן התעקש שזה גמר. חוות הדעת של המהנדס קבעה שמדובר בשקיעה דיפרנציאלית של הבניין, והתיקון עבר לפתחו. בלי הזיהוי המוקדם הבעלים היו משלמים על זה מהכיס.

מה גורם לליקויי שלד בבנייה?

גורמים לליקויי שלד בבנייה, לרבות ביצוע לקוי וקורוזיה בזיון

הגורמים העיקריים לליקויי שלד, משלב הביצוע ועד לתנאים הסביבתיים שאחרי האכלוס

הגורמים מתחלקים לשתי משפחות, כאלה שנולדים באתר הבנייה וכאלה שמגיעים אחריו. באתר זה בדרך כלל ביצוע לקוי, בטון שלא טופל כראוי ביום חם, כיסוי בטון דק מדי מעל הזיון, או סטיות מהתכנון שאף אחד לא תיעד. אחרי האכלוס מצטרפים מי התהום, ביוב דולף ששוטף את הקרקע מתחת ליסודות, חפירות של שכנים בצמוד למגרש, וקורוזיה שפועלת לאט אבל בלי הפסקה.

קורוזיה בברזל הזיון ראויה לפסקה בפני עצמה, כי היא הגורם השקט ביותר. כשמים חודרים אל הברזל הוא מחליד ומתנפח, וההתנפחות הזו מפוררת את הבטון מבפנים. מבחוץ רואים קילופים וכתמים חלודים, ומבפנים מתרחש תהליך שפוגע בכושר הנשיאה של העמוד. מחקרי המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון עוסקים בדיוק בהשפעה של קורוזיה על בטיחות מבני בטון, והמסקנה המעשית פשוטה. כתם חלודה על עמוד הוא לא לכלוך אלא תסמין.

יש גם סיבה שקשורה לבעלים עצמם. שבירת קיר במהלך שיפוץ, בלי לבדוק אם הוא קיר נושא, היא אחת הטעויות היקרות ביותר שאנחנו פוגשים בשטח. קיר שמוסר בקומה אחת משנה את נתיבי העומס של כל הבניין, והסדקים בגלל זה יכולים להופיע דווקא אצל השכנים מלמעלה.

מתי סדקים בקירות מחייבים בדיקה של מהנדס?

התשובה הקצרה היא שצריך מהנדס כשהסדק רחב מ-1.5 מ"מ, כשהוא אלכסוני או יוצא מפינת פתח, כשהוא בעמוד או בקורה, או כשהוא מלווה בתופעות נלוות כמו דלתות שנתקעות או רצפה שמתחילה להיטות. במצב כזה לא מחכים לראות אם זה יחלוף, כי סדק מבני לא חולף. הוא מתפתח.

במקרה של חשד לפגיעה ביציבות הכלל בכל הרשויות הוא זהה, מעריכים את המצב באמצעות מהנדס ולא דוחים. עיריית תל אביב למשל מנחה בעמוד מבנים מסוכנים שלה לערוך בדיקת יציבות על ידי מהנדס ללא דיחוי ברגע שמתגלים ליקויים, ולפעול לפי הממצאים. רוב הסדקים שאנשים דואגים מהם מסתיימים בדוח שאומר "טיפול גמר בלבד", וזה בסדר גמור. הבעיה היא המיעוט שמסתיים אחרת, ואי אפשר לדעת לאיזה מהם אתם שייכים בלי מדידה.

למה לא להסתפק בעין בלתי מזוינת?

כי העין רואה סדקים, אבל לא רואה מה קורה מאחוריהם. צילום תרמי מגלה מים שמסתתרים בתוך קיר עוד לפני שהם מספיקים להרוס את הטיח ולהגיע לזיון. מד רטיבות מספר סיפור שלם על כל נקודה ברצפה. מכשירי הדמיה לא מחליפים שיקול דעת הנדסי, אבל הם הופכים חשד לנתון.

מי שקובע בסופו של דבר אם יש בעיית יציבות הוא מהנדס מוסמך, כפי שהדבר מוסדר בחוק המהנדסים והאדריכלים ובמערך הרישוי הממשלתי לבעלי המקצוע הללו, כפי שמפורט בעמוד רישוי מהנדסים ואדריכלים. בדיקת שלד מקצועית כוללת סקירה שיטתית של העמודים, הקורות והתקרות, זיהוי סדקים פעילים מול סדקים יציבים, וכשצריך גם הפנייה לבדיקות מעבדה של דגימות בטון. בתהליך הזה הציוד הוא חצי מהתמונה. החצי השני הוא הניסיון לדעת מה מחפשים, וזה בדיוק ההבדל בין בדיקה שעוברת על הפרוט ובדיקה שעוצרת אצל הקורה השלישית כי משהו שם לא מסתדר.

מה בודקים בבדק בית כשמחפשים ליקויי שלד?

בדק בית שמכסה שלד מתחיל מבחוץ, כלומר חזיתות, מפגשים בין אגפים ישנים לחדשים, קילופים וחשיפת זיון בעמודי חוץ, וסימני שקיעה במפלס הקרקע. בפנים זו הליכה שיטתית מחדר לחדר, בדיקת סדקים בעובי ובכיוון, בדיקת דלתות וחלונות, ומדידות רטיבות בכל הנקודות החשודות. בדירה מקבלן זה נעשה לפני חתימה על קבלת החזקה, כי אחרי החתימה נטל ההוכחה עובר אליכם.

בבדיקה של דירה בקומה ראשונה בבניין בן 15 שנה באזור המרכז, הזמינו אותנו בגלל ריח עופש בחדר אחורי. מצלמה תרמית גילתה רטיבות מתמדת בתקרה שנבעה מניקוז מקולקל של המרפסת בקומה מעל, ובהמשך התברר שאותה רטיבות כבר חלחלה לאורך השנים אל קצה הקורה. זה סוג הגילוי שהופך דירה מ"מריחה מוזר" ל"קורה שצריכה טיפול מונע", וההבדל בין שתי ההגדרות הוא עשרות אלפי שקלים.

מה עושים כשמגלים ליקויי שלד בדירה מקבלן?

צעדים לטיפול בליקויי שלד בדירה מקבלן, תיעוד ופנייה בכתב

שלושת הצעדים לטיפול בליקויי שלד בדירה חדשה מקבלן

שלושה צעדים, והסדר ביניהם חשוב. קודם כל תיעוד, כלומר תמונות עם תאריך, סרטוט של מיקומי הסדקים, ומדידות רוחב עם קליפס או מטבע לייחוס. אחר כך פנייה בכתב אל הקבלן, עם צירוף דוח הבדיקה, ובציון שמדובר בליקויים בתקופת הבדק או באחריות. ולבסוף, אם הקבלן מתעלם או חולק על הממצאים, חוות דעת הנדסית שקבילה בבית משפט. בלי ניירת אין לכם כלום מלבד טענות.

הבסיס החוקי לכל התהליך הוא חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, שמחייב את המוכר, כולל קבלן, באחריות לליקויים שהתגלו בתקופות שנקבעו בו. ליקוי שלד הוא הקטגוריה הרצינית ביותר בהקשר הזה, כי מדובר בבטיחות ולא בנוחות. חשוב לזכור שעצם העובדה שהדירה חדשה לא פוטרת אף אחד מאחריות, ושתלונה על קבלן רשום אפשר להגיש גם דרך רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, כשלצירוף מסמכים הנדסיים יש משקל ממשי.

האם המבנה מסוכן? מתי פונים לרשות המקומית

רוב ליקויי השלד לא מסכנים חיים, אלא כיס. אבל יש מצבים שבהם לא מדובר בכסף, כמו עמוד שמתקלף וחושף ברזל זיון חלוד באופן נרחב, סדקים שמתרחבים במהירות נראית לעין, שקיעה של רצפה שלמה, או רטיבות מתמדת שמגיעה מהתקרה בכמה קומות יחד. במצבים כאלה פונים למחלקת ההנדסה של העירייה, שמוסמכת לדרוש בדיקה של מהנדס מטעם בעל הנכס ואפילו להוציא צו למבנה מסוכן.

זה לא צעד שכדאי לקפל מהר, וגם לא צעד שכדאי לפחד ממנו. מרכז המחקר של הכנסת סוקר את מנגנוני הטיפול במבנים מסוכנים ברשויות המקומיות, והתמונה שעולה ממנו היא שהרשות פועלת בסופו של תהליך לפי חוות דעת של מהנדס, ולא לפי תחושות בטן של דיירים או של קבלנים. מי שמזמין בדיקה עצמאית מגיע לרשות עם עמדה מבוססת, ולא עם תלונה כללית.

טעויות נפוצות שגורמות לאנשים לפספס ליקויי שלד

הטעות הראשונה היא למרוח. פוגה, ג'יפס וצבע מעל סדק הם פעולות שמסתירות ראיות. אם הסדק פעיל הוא יחזור, ובינתיים איבדתם את היכולת להראות כמה הוא התקדם. הטעות השנייה היא לסמוך על מה שהקבלן אומר בעל פה ביום הכניסה, בלי שום תיעוד בכתב. הטעות השלישית היא להזמין בדק בית אחרי שכבר עברתם דירה ותליתם וילונות, כי בשלב הזה חלק מהתסמינים כבר מוסתרים.

והטעות הכי יקרה היא לחשוב שדירה חדשה היא דירה נקייה. הלוגיקה נשמעת הגיונית, אבל היא לא עובדת בשטח. קבלן שמסיים פרויקט בלחץ לוח זמנים עושה טעויות, והטעויות האלה מופיעות אצלכם בסלון חצי שנה אחרי שהפחית התרוקנה. דירה מקבלן נבדקת לפני החתימה, ולא אחרי המסירה.

כמה עולה לא לבדוק?

בדיקת בית עולה בסדר גודל של פחות מאחוז אחד ממחיר דירה ממוצעת בישראל. ההשוואה הזו היא הדרך הכי ישירה להבין את הכלכלה של העניין. הטבלה הבאה מראה מה קורה כשליקוי לא מטופל בזמן.

סוג הליקוי עלות טיפול מוקדם עלות כשמגלים מאוחר
סדק בטיח, לא מבני מאות בודדים של ש"ח אותו דבר, בתוספת עגמת נפש
רטיבות מקומית בתקרה אלפים בודדים של ש"ח פגיעה בקורה ותיקון שלד
שקיעה דיפרנציאלית של יסודות ניטור והגדרת היקף עבודות יסודות בעשרות אלפים
קורוזיה בזיון עמוד טיפול מקומי מוקדם חיזוק מבני ושיקום בטון

המספרים משתנים מנכס לנכס, אבל הכיוון תמיד אותו דבר. ובדירה מקבלן יש גם היבט של מיקוח, כי ליקוי מתועד בדוח מקצועי נכנס לטופס סגירת ליקויים לפני התשלום האחרון, וזה הרגע שבו לקוח עם ניירת ביד נמצא בעמדת כוח אמיתית מול הקבלן.

עומדים לקבל דירה מקבלן או מוצאים סדק חשוד בבית?

בדיקת בית מקצועית של אורי אדר כוללת סקירת שלד, מדידות רטיבות וצילום תרמי, ומסתיימת בדוח מפורט שקביל בבית משפט. אפשר לתאם בדיקה או לשאול שאלה בטלפון 053-624-4323.

לתיאום בדק בית באתר אורי אדר

שאלות נפוצות על ליקויי שלד בנייה

האם כל סדק בדירה חדשה הוא סימן לבעיית שלד?

לא. רוב הסדקים בדירה חדשה הם סדקי התכווצות של טיח וגמר, דקים ויציבים. הדאגה מתחילה כשהסדק אלכסוני, רחב מ-1.5 מ"מ, או מתרחב עם הזמן.

איך יודעים אם סדק הוא "פעיל"?

דרך פשוטה היא לסמן את קצוות הסדק בעיפרון עם תאריך, ולצלם חודש אחר כך. סדק שחוצה את הסימונים ממשיך לנוע. בודק מקצועי משתמש בניטור מדויק יותר, אבל העיקרון זהה. תנועה לאורך זמן היא הסימן שקובע.

מה ההבדל בין בדיקת סדק נקודתית לבדיקת שלד מלאה?

בדיקה נקודתית מסתכלת על הסדק. בדיקת שלד מסתכלת על הבניין שמסביבו, כולל יסודות, עמודים, קורות, קירות נושאים ומערכות ניקוז. סדק בודד יכול להיות תסמין של בעיה במקום אחר לגמרי, ורק סקירה מלאה מגלה את זה.

האם רטיבות יכולה לגרום לליקוי שלד?

כן, וזה קורה בדיוק בסדר הזה. מים חודרים, מגיעים לברזל הזיון, הברזל מחליד ומתנפח, והבטון מסביבו נסדק ומתקלף. לכן רטיבות מתמשכת בקיר חוץ או בתקרה היא לא רק עניין של אסתטיקה.

קניתי דירת יד שנייה ויש סדקים. מה בודקים קודם?

קודם את הכיוון והרוחב של הסדקים, אחר כך את הקירות שבהם הם נמצאים, ואז את מצב הנכס סביבם, כמו דלתות שנתקעות, רצפות לא מפולסות או רטיבות באזור. בדירת יד שנייה אין קבלן שיתקן, אז המחיר של פספוס גבוה בהרבה.

כמה זמן לוקח לתקן ליקוי שלד?

טיפול מקומי בקורוזיה או בסדק מבני נמשך ימים ספורים. עבודות יסודות או חיזוק מבני נמשכות שבועות עד חודשים. המשתנה הגדול הוא לא משך העבודה אלא הזמן שלוקח לגלות אותה, וזה בשליטה שלכם.

סיכום ומה עושים עכשיו

ליקויי שלד הם הקטגוריה הרצינית ביותר של ליקויי בנייה, כי הם נוגעים לבטיחות המבנה ולא לנוחות. הכללים המרכזיים פשוטים. סדק אלכסוני, סדק ברוחב מעל 1.5 מ"מ או סדק בעמוד ובקורה מחייבים בדיקה מקצועית בלי דיחוי. רטיבות מתמדת היא לא עניין אסתטי אלא נתיב ישיר אל הזיון. דירה מקבלן נבדקת לפני חתימת קבלת החזקה, וכל ממצא מתועד בכתב עם דוח מקצועי שהופך אתכם ממתלוננים ללקוחות עם עמדת כוח.

אם יש לכם סדק שמטריד אתכם, תעדו אותו היום. תמונה עם סרגל או מטבע ליד הסדק, תאריך, וסימון בעיפרון. זה לא עולה כסף וזה שווה דוח שלם. ואם אתם רוצים עין מקצועית על הנכס שלכם, אנחנו כאן.

רוצים בדיקה מקצועית של הבית או הדירה שאתם עומדים לקנות? אורי אדר, הנדסאי בניין מוסמך, זמין לתיאום בדק בית ולמענה על שאלות בטלפון 053-624-4323.

ליצירת קשר עם אורי אדר, בדק בית

אורי אדר, הנדסאי בניין מוסמך

אודות הכותב – אורי אדר

הנדסאי בניין מוסמך עם ניסיון של למעלה מעשור בתחום הבנייה. לאורך השנים צברתי ידע רחב במערכות בנייה, תקנים והיבטים הנדסיים. אני מתמחה בבדק בית, פיקוח בנייה וניהול פרויקטים, ומביא את הידע המקצועי הזה לכל פרויקט כדי להבטיח שהבנייה מתבצעת לפי התקנים ובאיכות הנדרשת.

אורי אדר, בדק בית

כלי נגישות
- Powered by